פוסט אורח מאת סיוון לדרר, כותבת ועורכת תוכן כבר 15 שנים, מומחית באפיון שפה ומיקרו קופי.
על מה נדבר בפוסט? תוכן עניינים
בתור מי שכתבה כמה וכמה אתרים בחייה, אני יודעת כמה זה קשה, מאתגר ולפעמים מייאש. קצת כמו לכתוב תסריט או לצלם סרטון תדמית – זה לוקח זמן. צריך לקרוא את זה שוב ושוב, ולתקן, ושוב לקרוא, ושוב לדייק. עד שמרגישים שזה מספיק טוב.
הקטע הזה מתוך הסדרה 'אבירם כץ' של כאן 11 מתאר את התהליך המאתגר של כתיבה בצורה מדויקת ומשעשעת.
אבל הפעם, רציתי להציע הצעה קצת אחרת שאולי תעזור לך עם כתיבת האתר שלך.
הנה 7 השלבים שיכולים להקל עלינו כשאנחנו ניגשים לכתוב אתר:
1. אפיון שפה
מה זה אפיון שפה? זה בעצם כמו אפיון דמות בטלוויזיה או אפיון צבעים למותג. אנחנו צריכים להבין כמה דברים עמוקים על העסק שלנו כדי להיות יותר מדוייקים בכתיבה. ובעיקר, כדי שיהיה לנו יותר קל לכתוב. ברגע שנדע מי אנחנו, מה הערכים שלנו ואיך אנחנו מדברים בעסק שלנו – פחות נבקר את עצמנו במהלך הכתיבה. ויותר חשוב מזה, נבחר את המילים הנכונות כדי להדגיש את היתרונות שלנו מול קהל היעד שלנו.
הנה מה שנעשה:
בחירת ערכים
לבחור רק שלושה. לבחור ערכים שמאוד חשוב לנו להדגיש בעסק שלנו. בעצם, מדובר בשלושת הערכים הכי בולטים ומדויקים לנו. אלו שבלעדיהם העסק שלנו הוא לא אותו דבר.
דיוק הערכים
הבנה של מה זה הערך הזה בשבילנו. מקצועיות בשביל מישהו אחד יכול להיות לספר על תואר ראשון, תואר שני ולימודים נוספים. ועבור מישהי אחרת, מקצועיות זה שנים של ניסיון ועבודה מול לקוחות מסוגים שונים. אז בואו נשאל את עצמנו מה זה בדיוק הערך הזה בשבילנו.
ארגז מילים
כל ערך כזה שבחרת בא לידי ביטוי אצלך במשפטים, מילים וביטויים שיוצאים רק לך מהפה. למשל, אם הערך שלי הוא יצירתיות, ויצירתיות בשבילי היא גמישות מחשבתית. אני יותר אשתמש במילים כמו –
"נדמיין את זה ביחד"
"נראה מה האופציות שלנו"
"אפשר ככה אבל אפשר גם אחרת"
"אנחנו זורמים עם זה."
וכו'.
ואלו מילים שאני בדרך כלל אשתמש מול לקוחות בשיחה או בכתיבה בוואטסאפ.
וכך אפשר להמשיך עם ארגז המילים הזה לנצח. העיקרון הוא להבין מה השפה שלנו. איך אנחנו מדברים ביום יום עם הלקוחות שלנו בטלפון, בוואטסאפ או פנים מול פנים. בעצם, השאיפה שלנו היא לכתוב כמו שאנחנו מדברים גם באתר שלנו.
אם ניקח רגע לחשוב, זה הרבה יותר קל לכתוב את עצמנו מאשר איזו דמות אחרת שאנחנו חושבים שהיא "יותר מתאימה" לעסק שלנו, והיא לא אנחנו.
קהל יעד
כמובן שיש עוד חלק חשוב באפיון השפה והוא הבנה של קהל היעד שלנו.
מעבר לקטע הטכני של דיוק קהל היעד בחלוקה בין נשים, גברים, אמהות, בני נוער וכו'. חשוב שנדע איך קהל היעד שלנו מדבר. מה המילים והמשפטים שהוא יגיד כדי לתאר את המקצוע שלנו.
אם זה קשור בדיאטה למשל – האם קהל היעד שלנו יבחר במילים כמו 'דיאטה' או שאולי יגיד:
'אני רוצה לחזור לעצמי'
'רק כמה קילו'
'איך שומרים על המשקל'
על ידי תחקיר קצר בשיחות עם לקוחות פוטנציאליים או בקבוצות בפייסבוק – אפשר להגיע לזהב. באמת. אפשר להבין את השפה של קהל היעד שלנו וכך לדבר יותר בגובה העיניים ובשפה המתאימה.
וזהו, עשית אפיון שפה מזורז.
יש לך את השפה של העסק שלך, את השפה של קהל היעד שלך ואפשר לצאת לדרך כשהראש שלך קצת יותר מסודר בנושא.
2. בחירת פנייה
ניקח רגע ונבין איך אנחנו רוצים לפנות למשתמשים שלנו באתר.
- האם אנחנו נכתוב ברבים?
- האם נכתוב ביחיד? (שמותאם לזכר ונקבה כמובן).
- או שאולי נכתוב ביחיד שהוא רק לנקבה? (במידה ורוב הלקוחות שלנו הן נשים).
אפשר לבחור לכתוב בדף הראשי באתר בפנייה ישירה מותאמת לזכר ונקבה. כלומר, נשתמש במילים כמו 'בשבילך', 'עבורך', 'איתך', 'לך' וכו'. וביתר העמודים נכתוב ברבים.
ההמלצה שלי היא:
- כשאנחנו כותבים ברבים לא נכתוב 'אתם' אלא 'אנחנו'.
- נדבר (כלומר נכתוב) בגובה העיניים עם המשתמשים שלנו.
- לדוגמה: נגיד 'כשקשה לנו לכתוב' ולא 'כשקשה לכם לכתוב'.
כשאנחנו כותבים 'לכם' או 'אתם'-
זה גורם להבין ש-לי, בעלת המקצוע, ממש קל לכתוב ואני יודעת מה אני עושה, ואתם לא.
המטרה שלנו היא לא ליצור ריחוק, אלא קרבה והבנה.
כן, גם ככותבת תוכן, אני יודעת כמה זה קשה לכתוב. ולכן, עדיף לדבר ב-'אנחנו', כדי ליצור הזדהות עם המשתמשים שייכנסו לאתר שלנו.
חשוב לשים לב – לא להתבלבל בסוג הפנייה בתוך אותו דף באתר.
הנה שתי דוגמאות:
3. סידור הדברים בראש
כשאנחנו באים לכתוב אתר, בטח בשלבים הראשונים – חשוב שנבין מה התפריט העליון שלנו. כדי להבין את התפריט העליון, נרצה לעשות קצת סדר בעסק שלנו. נעשה רשימה של כל מה שיש לנו להציע ללקוחות שלנו.
נבחר מה השירותים, המוצרים או המדריכים שלנו. נכתוב מה אנחנו יותר רוצים להבליט ולקדם ומה פחות. מעין סדר עדיפויות אישי שלנו. זה רגע מאוד חשוב לפני שנצא לדרך לכתיבה עצמה.
בעזרת סדר עדיפויות שכזה, נגלה שאולי כמה שירותים יכולים להיכנס תחת קטגוריה אחת.
כמו למשל –
- כמה סדנאות יכולות להיכנס תחת קטגוריה 'סדנאות'.
- כמה תכניות ליווי שונות – יכולות להיכנס תחת קטגוריה של 'תוכניות ליווי'.
וגם, נבין מה יותר חשוב לנו לקדם.
את מה שיותר חשוב לנו להבליט למשתמשים, נבחר לשים יותר קרוב לימין.
אנחנו קוראים מימין לשמאל – ולכן את המוצרים או השירותים שחשובים לנו נשים יותר ימינה בתפריט העליון.
בשלב הזה, נכתוב את התפריט ממש. זה גם הזמן לדייק את השמות של הדברים שיהיו ברוח השפה שלנו ומובנים ומותאמים מספיק לקהל היעד שלנו.
הנה 2 דוגמאות שהן מאוד שונות זו מזו. הראשונה, יותר סטנדרטית והשנייה יותר מאופיינת לבעלת העסק. רציתי להציג פה אופציות שונות, כדי שיהיה אפשר להתרשם:
מהאתר של 'יוסי שטרית- נתיב האומץ':
מהאתר של 'רעות אלזם- סטודיו ALAJAM'
4. מבנה כל עמוד
כשסיימנו עם התפריט העליון – ניגש למבנה של כל עמוד. זה גם הזמן לציין שבחלק הקודם בעצם הבנו כמה דפים נצטרך לכתוב.
ועכשיו מה זה מבנה?
ממש כמו שזה נשמע.
לצייר מבנה בקובץ וורד פשוט ולכתוב מה בא לפני מה. מה בערך נרצה שיהיה כתוב בכל פסקה, איך אנחנו מדמיינים את זה ויזואלית וכו'.
הנה דוגמה:
כמובן שזה תרשים מאוד ראשוני וכללי, אבל זה עושה סדר. חשוב שניצור מבנה כזה מותאם לכל עמוד לפני שנכתוב. למשל:
- בעמוד הראשי, תניעו לפעולה להירשם לניוזלטר.
- בעמוד שירותים, תניעו לפעולה ליצור קשר.
- בעמוד בלוג, תתנו הסבר והקדמה לפני הכניסה לכתבות.
בנוסף, חשוב לזכור שגם הכותרות פה הן סימונים בלבד. בסוף הכתיבה, נדייק את הכותרות כך שיהיה יותר ברור מה יש בכל פסקה. וגם, נבחר בכותרת שתעניין ותמשוך את המשתמשים למקום המתאים לפי מה שהם מחפשים.
5. הכתיבה עצמה
זהו. אין יותר דרך לברוח מזה. זה הזמן לכתוב. אני יודעת שזה קשה ומאתגר. אבל איזה סדר עשינו? איך הכול ברור עכשיו? אפילו כתבנו מה לכתוב בכל פסקה, מדהים!
כל פעם ניגש לדף אחר ונכתוב את כל מה שיש לנו בראש. פשוט ניתן לידע המקצועי שלנו ולמה שחשוב לנו להגיד ללקוחות שלנו לצאת החוצה.
טיפ קטן – לא לקרוא תוך כדי.
למה? איך?
כי ישר אנחנו נבקר את עצמנו, וישר אנחנו נחשוב שזה לא מספיק טוב או מדויק או מעניין. אז לא לקרוא תוך כדי. זה שלב הכתיבה בלבד.
כל דף שנסיים לכתוב, נעביר לשלב העריכה.
יכול להיות שתוך כדי הכתיבה, יבוא לנו להוסיף עוד פסקה בנושא ששכחנו לציין בשלב המבנה. אין בעיה, אפשר להוסיף הכול. בשלב הכתיבה, ניתן לאצבעות שלנו לתקתק במקלדת ונעצור את המחשבות שלנו שרוצות להציק או למחוק את המילים.
6. שלב העריכה
כל דף שסיימנו לכתוב ב-"שצף קצף" עובר לעריכה. כלומר, נעשה העתק לדף שלנו, כדי שהעותק המקורי יישמר ונחבוש את כובע העריכה. אני ממליצה לחזור לטקסט שלנו כמה זמן אחרי (שעה, כמה שעות או כמה ימים). כשנקרא את הטקסט נבוא בלי מחשבות מקדימות, נבוא כעורכים.
והנה מה שחשוב שהעורך או העורכת שבנו ישימו לב:
א. קריאה ראשונה בקול רם
נקרא אם הכול ברור. אם יש משפטים ארוכים מדי, דברים שחוזרים על עצמם. מילים שחוזרות על עצמן. למשל אמרתי יותר מדי 'כלומר' או 'אנחנו' או 'מושלם'.
ב. השפה שלנו
נחזור לארגז המילים ולאפיון השפה שעשינו בהתחלה, ונראה האם הערכים שלנו בולטים שם. אם חסר לנו בהרגשה משהו מהערכים שלנו, נדאג להוסיף כמה משפטים שכתבנו שם בתוך הפסקאות. נשלב משפט אחד בהתחלה, באמצע או בסוף וכך נוכל לתבל את הערכים שלנו בתוך התוכן שכתבנו.
ג. קריאה נוספת בקול רם
נקרא בקול רם, נראה אם הכול זורם, הכול קריא, הכול ברור. כל פעם שאנחנו נתקעים בקריאה שלנו בקול רם, כנראה שמשהו לא בסדר. אם אנחנו לא מצליחים לקרוא את זה ברצף, אז בטח גם אחרים לא יצליחו להבין שם משהו.
ד. דיוק הכותרות
בשלב של המבנה כתבנו כותרות כסימונים, עכשיו אחרי שקראנו את הטקסט נבדוק האם הכותרת עדיין מתאימה. האם כדאי לקצר אותה, לשנות אותה, לדייק אותה וכך נעשה. כותרות זה הכי קשה, ולכן משאירים אותן לסוף.
ה. לתת לחברים לקרוא
אם אנחנו לא סומכים על עצמנו, ויש לנו עוד חששות, זה השלב לבקש תמיכה. לבקש מחבר, חברה, בני זוג, משפחה, קולגה – לקרוא ולראות אם זה מובן להם. זה באמת שלב שהוא לא חובה, אבל עוזר לחלקנו לשחרר את הטקסט הלאה ולעבור לדף הבא.
וכן, ככה נעשה לכל דף באתר שלנו. את כל השלבים.
אפשר גם לכתוב כמה דפים ברצף ולחזור אחרי כמה ימים למשימת העריכה. זה גם עובד ממש טוב.
7. דיוק סופי סופי ואחרון
אחרי שהכול עלה לאתר – נדייק!
זה הזמן שלנו להיכנס לאתר ולראות את הטקסט חי ונושם באתר שלנו.
כשנקרא בטוח נשים לב לאי דיוקים כמו פסיקים, רווחים כפולים, משפטים ארוכים מדי, חזרתיות של מילה. דברים שאפילו אחרי עריכה לא ראינו.
אז נסמן לנו את זה ונדייק.
בנוסף, זה גם הזמן לעבור על כל הנעות לפעולה שאולי פספסנו. נקרא את הדברים הקטנים בטופס שאולי לא שמנו לב אליו. נבחן את התוכן בתוך השדה, את הודעות השגיאה או הטקסט לעמוד 404.
זה מה שנקרא מיקרו קופי, אבל על זה נדבר בפעם אחרת (:
עד לכאן – 7 השלבים לכתוב את האתר שלנו ביותר קלות.
מקווה שהצלחתי לעזור קצת. אולי פתחתי לך את הראש. אולי הראתי לך דרך אחרת לגשת לכל העומס הזה שנקרא כתיבת תוכן לאתר שלנו. בכל מקרה, אני מאמינה שכולנו יכולים לכתוב לאתר שלנו.
סיוון לדרר היא כותבת ועורכת תוכן כבר 15 שנים, מומחית באפיון שפה ומיקרו קופי.
היא התחילה את דרכה בתוכן בטלוויזיה (ערוץ הופ, ערוץ 98, חינוכית) ועברה לעולמות הדיגיטל. היא כתבה טקסטים ל-wolt, ישראכרט, מרכזי שחיה, חברות הפקה, מעצבות פנים, חנויות קמעונאות ועוד.
איפה אפשר להכיר אותה עוד?
באינסטגרם, שם היא משתפת במשימות כתיבה, טיפים לכתיבה ומיקרו קופי, מפגשי כתיבה חינמיים וסדנאות כתיבה. ואפשר גם להציץ באתר שלה.
נו, מה דעתך?? כשהצעתי לסיוון לכתוב לי מאמר לבלוג ידעתי שיצא מזה מאמר מקצועי, אבל לא היה לי מושג שאקבל כזה מאמר מושקע! כמות הטיפים במאמר הזה פשוט מטורפת!
אני ממש שמחה על האירוח הזה והמאמר הסופר-מקיף שקיבלנו 🤗
איזה טיפ הכי אהבת?? אשמח לשמוע בתגובות!
