מה זה אתר מונגש ואיך להימנע מתביעות

כל מה שעסק קטן צריך לדעת על הנגשת אתרים

לאחרונה פרסמו כתבה ב"כאן" על תופעה מטרידה של עורכי דין שמחפשים לתבוע אתרי אינטרנט שאינם מונגשים. התביעות האלה יכולות להגיע לסכומים אסטרונומיים ללא הוכחת נזק, וכמובן שבסוף מי שנפגעים מזה הם העסקים הקטנים, שאין להם תקציבים להופיע למשפט ונאלצים להגיע לפשרות.

בימים שאחרי פרסום הכתבה קיבלתי כמות ענקית של פניות בנושא מלקוחות וממכרים שהבנתי שאני חייבת להתייחס לנושא הזה בצורה מסודרת.

במשך המון זמן לא רציתי להתייחס לנושא של הנגשת אתרי אינטרנט. גם מהסיבה שזה נושא כל כך ארוך ומורכב שלא רציתי להיכנס אליו וגם כי אני לא מומחית נגישות בשום צורה, לא עורכת דין, ולא רוצה לקחת אחריות על נושא כל כך כבד. אבל הנה אנחנו מתחילים (:

למה חשוב להנגיש אתרי אינטרנט?

לפני שנגיע בכלל לדון בכל ההיבטים הטכניים של הנגשת אתרים, של תביעות חצופות ותוספי וורדפרס, חשוב לי לקחת רגע את הדיון צעד אחד אחורה. אני רוצה להתייחס להיבט החברתי של הנגשה.

נגישות בעסקים פיזיים

כשמדברים על חנויות, בתי קפה ומסעדות, אני מניחה שזה ברור לכולנו שהעסק צריך להיות מונגש. צריכה להיות כניסה נוחה לכסא גלגלים או הליכונים. לא כולנו חווים את זה על בשרנו, אבל מספיק לחוות את זה פעם אחת כדי להבין את המשמעות האמיתית של הנגשה מלאה.

סיפור אמיתי מהשטח

ממש לפני כמה שבועות נסענו כל המשפחה המורחבת לוילה. בדקתי מראש עם בעל העסק שאין מדרגות בכלל כי היינו צריכה גישה לכסא גלגלים. והוא כמובן אישר לי את זה ב-100%. וכשהגענו, גילינו מדרגה אחת וגבוהה מאוד שהייתה בכניסה לוילה. משהו שאולי לא כזה בולט לרוב האנשים.

גם בעל הנכס פשוט שכח ממנה. כי בשבילו – זאת רק מדרגה אחת.

אבל למי שצריך – זאת מגבלה אמיתית שהקשתה (בלשון המעטה) על הכניסה לוילה, ששילמנו על הזכות להשתמש בה.

כנראה שלרוב המוחלט של המבקרים, המדרגה הזאת היא באמת לא סיפור. כנראה שהיא מפריעה לאחוז קטן מאוד של אנשים.

ועדיין, אני מאמינה שיש לנו אחריות חברתית להנגיש את העסק שלנו לכל מי שרוצה לצרוך את השירותים שלנו. 

נגישות באתרים

בדיוק כמו שעסק פיזי לא מונגש מונע מציבור מסוים לקבל שירות, גם אתר אינטרנט שאינו מונגש מונע מציבור מסוים לצרוך את התוכן שלו.

התוכן יכול להיות כתבות בבלוג, מידע חשוב עלינו ועל העסק שלנו וכמובן גם האפשרות לקנות מוצרים או שירותים בחנות האונליין שלנו. 

מה זה אומר אתר לא מונגש?

יש המון דברים שיכולים להפוך אתר ללא נגיש וכולם קשורים מן הסתם למגבלות הפיזיות של המשתמשים שלנו.  

הנה כמה דוגמאות ברמה הטכנית:

• ניווט בעכבר בלבד – יש אנשים שלא יכולים להשתמש בעכבר מסיבות כאלה ואחרות. לכן, אתר שאין לו אפשרות לניווט באמצעות המקלדת בלבד הוא בעצם אתר לא נגיש. 
• טקסט קטן או בהיר מדי – יש אנשים שיש להם מוגבלות ראייה וקשה להם לקרוא טקסט שהוא קטן או טקסט שהניגודיות בו לא טובה. למשל, טקסט בהיר על רקע בהיר – הוא לא תוכן נגיש למשתמשים שלנו.
• אתר שאי אפשר "להקריא" – יש אנשים שמשתמשים בתוכנה שמקריאה להם את הטקסט במסך. לכן אנחנו צריכים להכניס גם טקסט בתיאור התמונה. אם אין לנו באתר תגיות שנקראות 'טקסט אלטרנטיבי' שבעצם מסבירות מה יש בתמונה, התוכנה לא תוכל לקרוא את המסך. ומכאן, התוכן לא נגיש למשתמשים. 
• סרטון בלי כתוביות – אם יש לנו סרטונים באתר ללא ליווי של כתוביות, אנשים שהם כבדי שמיעה לא יוכלו להבין אותם. כלומר, התוכן לא נגיש להם. 
• אנימציות בולטות מדי–  יש אנשים שאנימציות תזזיתיות מדי יכולות לעשות להם פרכוסים. 

כל דוגמה כזאת יכולה להיות רלוונטית לאחוזים בודדים של משתמשים. אבל זה לא באמת משנה, כי הרי אנחנו לא נרצה להדיר אף אחד. 

מה זה אומר אתר מונגש? 

אני רוצה רגע להרגיע ולהגיד שרוב האתרים בימינו הם כבר בערך 70% נגישים. זה נובע מהעובדה הפשוטה שחוקי הנגישות הם חוקים שהופכים אתרים לנוחים יותר, והרבה מהם גם רלוונטיים לקידום אתרים.

לכן, אם בונה או בונת אתרים בנו את האתר שלנו,  הם כנראה הקפידו ודאגו לבנייה נכונה של האתר באופן כללי. ובכל מקרה, חשוב מאוד להוסיף הצהרת נגישות שתגן עלינו מפני תביעות. 

הנה דוגמה לחלק מהפעולות שאנחנו יכולים (וצריכים) להקפיד לעשות באתר שלנו כדי שהוא יהיה נגיש:

• הגדרה נכונה של תוכן – שיהיה קריא וברור לכולם. בדגש על צבעים, גודל וניגודיות. 
• שימוש נכון בכותרות באתר– שהכול יהיה ברור שגם תוכנה שמקריאה את התוכן תעביר את המידע באופן מובן.
• הוספה של תגיות – לתמונות ולאתר כולו כדי שיהיה נגיש גם עבור תוכנות שמקריאות את הטקסטים.
• שילוב של כתוביות – לסרטונים שאנחנו מעלים לאתר שלנו שיהיה אפשר להבין אותם גם מבלי לשמוע. 

הצהרת נגישות ולמה היא כל כך חשובה?

אחת מהדרישות של כללי הנגישות היא להוסיף הצהרת נגישות. מדובר בדף פשוט באתר שמפרט מהם הצעדים שעשינו כדי להנגיש את האתר שלנו.

ואם העסק שלנו הוא עסק פיזי – בהצהרת הנגישות נפרט גם על הנגישות של העסק הפיזי שלנו.

מה צריך להופיע בהצהרת נגישות:

א. כל הפעולות שהוספנו באתר כדי להפוך אותו לנגיש. 

ב. פרטי הקשר (שם, טלפון ומייל) של הממונה לנושא הנגישות אצלנו בעסק או בחברה. בעסקים קטנים ובינוניים – זה יכול להיות כמובן אנחנו. 

המטרה של הצהרת הנגישות: במידה ונמצא באתר או בעסק פיזי משהו שהוא לא נגיש או בעייתי, אפשר יהיה לדעת למי לפנות כדי לתקן את הליקוי הזה. ההצהרה הזאת היא שעושה את ההבדל במקרה של תביעות. 

ההצהרה לא צריכה להיכתב על ידי עורך דין, בדרך כלל מי שבנה את האתר יוכל לעזור לנו לנסח אותה, בהתאם לפעולות שבאמת עשינו באתר שלנו.

נטע שפיר, מאפיינת אתרים, פרסמה אצלה בפייסבוק נוסח גנרי מעולה של הצהרת נגישות שאפשר להשתמש בו באופן חופשי, לאחר התאמה לאתר שלך.

כמה עולה להנגיש אתר? האם כל עסק חייב לעשות את זה?

להנגיש אתר באופן מלא, על בסיס קבוע (זוכרים שאתר נגיש הוא לא מצב סטטי?) זה לא קל. כלומר כל תוכן חדש, סרטונים או תמונות דורשים מאיתנו התייחסות ספציפית לנגישות. אז להנגיש אתר בצורה איכותית וקבועה זה יקר. זה דורש משאבים רציניים שלעסקים קטנים ובינוניים הרבה פעמים אין.

בינינו, גם חברות מאוד גדולות במשק לא מקפידות על להנגיש את האתרים שלהן עד הסוף. לכן, מאוד מובן איך לעסקים עם תקציבים נמוכים יותר קשה להשיג נגישות מלאה.

הבעיה היא שהעסקים הקטנים הם אלה שבסוף נפגעים מתביעות ולא יכולים להגן על עצמם. 

האם האתר שלי מחויב בהגשה על פי חוק?

מי מחויב בהנגשת אתר על פי חוק?

• עוסק מורשה – 

עסק שהמחזור השנתי שלו מעל ל-100 אלף ש"ח. זה עסק שמחויב בהנגשת האתר שלו על פי חוק. 

• עסק שמרוויח מהאתר – (בצורה ישירה או עקיפה). 

עסק שמרוויח בצורה ישירה ומוכר מוצרים או שירותים בחנויות אונליין.
בנוסף, עסק שמרוויח בצורה עקיפה, למשל אתר תדמית לעסק שמציג את בעל העסק והשירותים שלו – זה אתר שיש לו פוטנציאל רווח מהאתר. אתר כזה צריך להיות נגיש. (אלא אם כן מדובר בעוסק פטור אז אין חובה על פי חוק.)

מי לא מחויב בהנגשת אתר?

• עוסק פטור

עסק שהמחזור השנתי שלו מתחת ל-100 אלף ש"ח, אין לו חובה על פי חוק באתר מונגש. 

• אתר בלוג פרטי

 אתר שהוא פרטי לחלוטין ואין לו פוטנציאל רווח ולא מוכר שום דבר, כמו בלוג. אין חובה חוקית להנגיש אותו. זאת פרשנות שלי כי זה מקרה פרטי של מי שהמחזור השנתי שלו נמוך מ-100 אלף ש"ח.

על מי האחריות להנגיש את האתר? של הבעלים של האתר או של בוני האתר?

חשוב לזכור שבסוף החוק מחייב את בעל העסק בנגישות. אם האתר הוא של העסק שלך – המחויבות היא עליך. ובכל זאת, רוב בוני ובונות האתרים היום מקפידים על בנייה נכונה של אתר. תשומת לב לתוכן שיהיה קריא, הוספת תגיות, כתוביות וכו'.

חשוב לזכור, 

המחויבות היא על הבעלים של העסק והתביעות חס וחלילה יופיעו על שם העסק. 

למה יש כל כך הרבה תביעות בנושאי נגישות?

החוק הולך לטובת מי שצריך עזרה בנגישות כדי להקל על הגשת תביעות בנושא. כלומר, כל מי שנפגע מחוסר נגישות באתר, יכול להגיש תביעה ללא אגרה. הליך פשוט וקל.

מצד אחד, זה חשוב מאוד ונכון עבור אותם אנשים שבאמת נפגעים מזה. מצד שני, זה הופך עורכי דין מסוימים שמתמחים בזה לקצת תובעים סדרתיים. זה מה שראינו בכתבה של כאן בתחילת הפוסט שגרמה לי לכתוב על הנושא הזה מלכתחילה.

הכי חשוב – איך נמנעים מתביעה בנושא נגישות? 

הוספת הצהרת נגישות לאתר יכולה לעשות את ההבדל.

אם יש הצהרת נגישות – יש למי לפנות עם ליקוי הנגישות הקיים באתר.

כלומר, מי שמצא את הליקוי יכול לפנות לנציג הנגישות שמופיע בהצהרה ולהציג בפניו את כל הליקויים באתר.

במקרה הזה אפשר להציג בפני העסק 'התראה לפני תביעה'. התראה זו מזכה את בעל העסק ב-60 יום כדי לתקן את בעיית הנגישות במקום.

וזה לא הכל – כי מי שרוצה לתבוע צריך להגיש קודם רשימה של כל הליקויים שהוא מצא באתרבאתר ולתת לנו התראה מוקדמת.

אם אין הצהרת נגישות – כשאין לעסק הצהרת נגישות. אפשר בקלות וללא הליך מורכב לתבוע אותנו ללא התראה.  התביעות יכולות להגיע לסכומים גבוהים מאוד.

הוספת הצהרת נגישות זאת הדרך הכי בטוחה להגן על עצמנו ועל העסק שלנו מפני תביעות מפתיעות. במקביל, חשוב שנקפיד לתת מענה, במסגרת המשאבים שלנו, למי שבאמת צריך את הנגישות. 

איך באמת מנגישים אתר?

לסיכום, ארבעת הפתרונות להנגשת אתר ומה אני חושבת עליהם

1. תוסף חינמי

תוסף שמוסיפים בדר"כ באתרי וורדפרס כדי להנגיש אותם. מתקינים אותו בקליק והוא מוסיף לנו סרגל בצד האתר. זה האייקון של כסא גלגלים שאנחנו מכירים שנמצא בהרבה אתרים.

זה בעצם סרגל נגישות שאם לוחצים עליו נפתחות לנו אפשרויות שעוזרות לנגישות. למשל: הגדלת טקסט, הגדלת ניגודיות בין הטקסט לרקע, עצירת אנימציות ועוד.

כמו שבטח הבנת, תוסף אחד גנרי שמגדירים בקליק לא יכול להנגיש באמת כל אתר. הרי מספיק שיש סרטון ללא כתוביות או טקסט כמו "תלחצו על הלינק מצד ימין", והאתר כבר לא נגיש.

דעתי:

תוסף חינמי לבדו לא מספיק כדי להנגיש את האתר על פי חוק. מדובר בסוג של כסת"ח שמשתמשים בו לעתים קרובות כי הוא קל, מהיר ופשוט ליישום.

אבל חשוב להבין שרק התוסף לא מספיק כדי באמת להנגיש את האתר למשתמשים, וגם לא כדי להגן עלינו מפני תביעות. 

2. מומחה נגישות

כדי להנגיש את האתר באופן מלא אפשר לפנות למפתח או מפתחת מומחים בנגישות. מדובר בהשקעה לא זולה באתר קיים.והמחיר תלוי בגודל ובמורכבות האתר. זה מתאים בדר"כ לעסקים בינוניים וגדולים. 

דעתי:

זו לא השקעה שמתאימה לכל העסקים ולכן צריך לחשוב על זה. בכל מקרה, אני חושבת כשמקימים אתר תדמית לעסק קטן כדאי להקפיד על החוקים הכללים של הנראות באתר כדי שהאתר יהיה נוח לכולם. 

3. פתרון ביניים: תוסף חינמי + הצהרת נגישות

לעסקים קטנים ובינוניים שרוצים מצד אחד פתרון קל ומהיר ומצד שני להיות מוגנים מפני תביעות – זה השילוב המנצח. להתקין תוסף חינמי באתר שלכם ולהוסיף דף עם הצהרת נגישות שנותן הגנה של 60 יום לתיקונים במידה והוגשה תביעה.

אני כן חושבת שאם פונים לבונה או בונת אתרים שכבר באופן טבעי בונים את האתר לפי חוקי כללי הנגישות, בצורה נוחה למשתמשים – זה עוזר לכל הצדדים. 

דעתי:

זה מה שאני מציעה כפתרון ביניים יעיל, זול ונוח. כמובן יחד עם ההשקעה המתאימה של בונה האתרים להנגיש את האתר ככל שאפשר במסגרת בניית האתר.

---

לסיכום, נושא הנגשת אתרים הוא נושא מורכב מאוד ואין פלא שתמיד דחיתי את העיסוק בו. 😂

עם זאת אני שמחה מאוד שכן עשיתי את זה, כי אני יודעת כמה בעלי עסקים היו צריכים את המידע הזה וכמה ש(באופן אירוני) המידע הזה לא מספיק מונגש לקהל הרחב.

אני מקווה שהצלחתי לעשות סדר בתוך ים הבלאגן ולעזור לכם להבין מה הצעד הבא שלכם.